כשזוגיות מגיעה לסיומה, אחת הסוגיות המרכזיות והרגישות ביותר שעולות היא שאלת מזונות ילדים. סביב נושא זה נפוצים אינספור מיתוסים ואמונות שגויות, העלולות להטעות הורים רבים ולגרום לתסכול מיותר. כעורכת דין המתמחה בדיני משפחה, אני פוגשת יום-יום הורים שנאחזים בתפיסות שגויות לגבי מה שמגיע להם או לילדיהם, וחשוב לי להבהיר את המצב המשפטי כפי שהוא באמת. המטרה שלי היא לאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות, מתוך הבנה אמיתית של החוק והפסיקה. בואו נתחיל לנפץ את המיתוסים, ונבין יחד מה עומד מאחורי הקביעות המשפטיות בתחום כה קריטי לעתיד ילדיכם.
המיתוסים הללו נובעים לעיתים קרובות מחוסר ידע, ממידע שגוי המופץ מפה לאוזן, או מהתייחסות למצב שהיה נהוג בעבר, אך אינו רלוונטי עוד כיום. חשוב להבין שחוקי המזונות עברו ועוברים שינויים משמעותיים, במיוחד בשנים האחרונות, והפסיקה מתפתחת כל העת כדי להתאים למציאות המשתנה של התא המשפחתי המודרני. ידע מקיף ומדויק הוא הכלי החשוב ביותר שיש לכם כדי להבטיח את עתידם הכלכלי של ילדיכם, ולכן אנו צוללים יחד לעומקם של חמישה מיתוסים מרכזיים, שאני שומעת שוב ושוב בקליניקה, ונגלה את האמת המשפטית מאחוריהם.
הצד המשפטי המציאותי
נמשיך במסענו לניפוץ מיתוסים בתחום מזונות הילדים, ונתייחס לטענות נוספות שאני נתקלת בהן תדיר. כל אחת מהטענות הללו, אף שהיא נשמעת הגיונית אולי במבט ראשון, אינה משקפת את המצב המשפטי בפועל.
1. מיתוס: מזונות ילדים “מכסים” את כל הוצאות הילד באופן מדויק. האמת: גובה המזונות שנקבע אינו בהכרח סכום מדויק המכסה כל הוצאה בודדת של הילד, אלא מהווה הערכה כוללת של צרכיו הבסיסיים והכרחיים, בתוספת רכיבים נוספים כפי שנקבע בפסיקה. לצד המזונות השוטפים, קיימות הוצאות חריגות (כגון חוגים יקרים, טיפולי שיניים, קייטנות קיץ) שאינן כלולות במזונות הבסיסיים ומתחלקות בין ההורים בנפרד, בדרך כלל באופן יחסי להכנסותיהם. חשוב להבחין בין הצרכים הבסיסיים לבין הצרכים התלויים בהכנסה, שהתחלקו במידה רבה לאחר פסיקת המזונות השוויונית של בית המשפט העליון.
2. מיתוס: מזונות ניתנים רק לילדים מתחת לגיל 18. האמת: הורים מחויבים במזונות ילדיהם לא רק עד גיל 18, אלא גם במהלך שירותם הצבאי (או שירות לאומי), בדרך כלל בגובה של שליש מסכום המזונות המקורי, וזאת עד לתום השירות. במקרים מסוימים, גם ילדים בוגרים יותר, הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, עשויים להיות זכאים למזונות במקרים חריגים, בכפוף לנסיבות הספציפיות ולהחלטת בית המשפט.
3. מיתוס: אם האב אינו בקשר עם הילד, הוא פטור מתשלום מזונות. האמת: הקשר בין ההורה לילד, או היעדר קשר כזה, אינו מהווה עילה לפטור מתשלום מזונות. חובת המזונות היא חובה אובייקטיבית הנובעת מקשר הורים-ילדים, ונועדה להבטיח את צרכיו הבסיסיים של הילד. גם אם הורה מתנכר לילדו או אינו מקיים עימו קשר כלל, חובתו לתרום לפרנסתו נשארת בעינה, שכן טובת הילד היא העיקרון המנחה.
4. מיתוס: גירושין בהסכמה מבטלים את הצורך בקביעת מזונות. האמת: גם אם בני זוג נפרדים בהסכמה מלאה, וחותמים על הסכם גירושין מקיף, סעיף מזונות הילדים חייב להיות חלק בלתי נפרד מההסכם. ההסכם, כולל פרק המזונות, צריך לקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני (בהתאם למוסד שאישר את ההסכם). כל עוד ההסכם לא אושר כדין, הוא אינו מחייב, והורים עדיין יכולים לתבוע מזונות. הסכם טוב וברור, המקבל תוקף משפטי, הוא המפתח לשקט נפשי ולביטחון כלכלי עבור הילדים.
5. מיתוס: אישה מרוויחה יותר מגבר ולכן לא תקבל מזונות. האמת: פסיקת בית המשפט העליון מ-2017 (בע”מ 919/15) שינתה באופן דרמטי את המצב המשפטי לגבי מזונות ילדים מעל גיל 6, במקרים של משמורת משותפת ופערי הכנסה קטנים. כיום, חובת המזונות חלה על שני ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות ולחלוקת זמני השהות. כלומר, לא המגדר קובע מי ישלם למי, אלא מכלול הנסיבות: גובה ההכנסות של כל הורה (מכל המקורות), זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהם, וצרכי הילדים. במקרים של משמורת משותפת ושוויון בהכנסות, ייתכן מצב שבו לא ישולמו מזונות כלל, או שישולמו מזונות נמוכים מאוד.
הבנת המיתוסים הללו והאמת שמאחוריהם היא קריטית לכל הורה הנמצא בתהליך גירושין או פרידה. ידיעת החוק והפסיקה מאפשרת לכם לקבל החלטות נכונות, למנוע מחלוקות מיותרות, ובעיקר – להבטיח את עתידם ורווחתם של ילדיכם. אם יש לכם שאלות נוספות או שאתם זקוקים לייעוץ פרטני, אל תהססו לפנות לעורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה.
A wonderful serenity has taken possession of my entire soul, like these sweet mornings of spring which I enjoy with my whole heart. I am alone, and feel the charm of existence in this spot, which was created for the bliss of souls like mine. I am so happy.
My Dear Friend, So Absorbed In The Exquisite Sense Of Mere Tranquil Existence, That I Neglect My Talents.